#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קא. כיצד היתה תמר מותרת לאמנון? 	"כתבו התוס' (ד""ה שלא) שלרש""י איכא למימר דתמר לא היתה בת דוד אלא מקודם לכן היתה אמה מעוברת. ולר""ת איכא למימר שנתעברה אמה במלחמה כשעדיין היתה אמה גויה ותמר אינה חשובה כבתו של דוד דאין בן הבא מן הגויה קרוי בנך אלא בנה."	קידושין תוס' כב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קב. מתי צריך לומר הרוצה להרצע אהבתי את אדני וגו'? 	בתחילת פרוטה אחרונה ובסוף פרוטה אחרונה. והיינו פעם אחת כשעדיין נותר עליו זמן עבודה בשוה פרוטה ופעם נוספת כשנותר לו זמן עבודה בפחות משוה פרוטה.	קידושין כב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קג. אם האדון והעבד חולים האם נרצע ומדוע? 	רב ביבי בר אביי הסתפק עמך בעינן והא איכא או דילמא כי טוב לו עמך בעינן והא ליכא, וסלקא בתיקו.	קידושין כב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קד. מדוע רוצעים דוקא באזן ודוקא בדלת ובמזוזה ומנין שלא בדלת עקורה? 	"אמר הקב""ה אזן ששמעה קולי על הר סיני בשעה שאמרתי כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים והלך זה וקנה אדון לעצמו ירצע. אמר הקב""ה דלת ומזוזה שהיו עדים במצרים בשעה שפסחתי על המשקוף ועל המזוזות ואמרתי כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים ירצע בפניהם. ואין רוצעים בדלת עקורה דמה מזוזה מעומד אף דלת מעומד."	קידושין כב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קה. באלו קנינים נקנה עבד כנעני ומה הדין אם קראו ובא אצלו? 	"בכסף, בשטר, בחזקה, בחליפין, ולר""ש אף בהגבהה ולשמואל אף במשיכה <sup>מה</sup>. אם קראו ובא אצלו בגדול לא קנאו דאדעתיה דנפשיה קאזיל. קטן קנאו.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מה.  וברשב""א  (ד""ה הגביהו)  מבואר לת""ק דר""ש כשם שאין נקנה בהגבהה שנקנה במשיכה דוקא לר""ש, אבל כן אין נקנה במשיכה.</span>"	קידושין כב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קו. מר זוטרא החזיק בעבדו של ר' יהודה הגר. הא די""א שהיה קטן האם זה כאבא שאול או כחכמים ומדוע? "	"לרש""י כחכמים דלאבא שאול יכל להחזיק בעבד אף לאחר זמן. לר""ת אפילו כאבא שאול, והחזיק בעבד לפני מיתת אדונו, לחכמים כדי שלא יזכה העבד בעצמו במיתת אדונו ולאבא שאול כדי שלא יקדמנו אחר. לר""ת בפירושו השני כאבא שאול והחזיק בו לאחר מיתה ורק לאבא שאול יועיל שלחכמים כבר זכה בעצמו. לר""י כאבא שאול. שלחכמים לא הועילה תפיסתו אפילו בעבד קטן ויזכה בעצמו ורק לאבא שאול הועילה כיון שלחכמים מיתת האדון כגט ואין זכיה לאחר גט."	קידושין כב: - כג. ותוס'		
